כרטיס ביקור דיגיטלי הוא לא רק "הפרטים שלך בקישור". הוא העמוד שהלקוח פותח ברגע שהוא מתלבט אם לפנות אלייך או למישהו אחר. מה שכתוב בו קובע אם הוא ישלח הודעה, או ימשיך לחפש.
1. מה את עושה, במשפט אחד
שורה אחת מתחת לשם, שאומרת מה המקצוע ואיפה. "קוסמטיקאית ברמת גן" עדיף על "מומחית לטיפוח והעצמה". הלקוח צריך להבין תוך שנייה שהגיע למקום הנכון.
2. דרך אחת ברורה לפנות
הכפתור הראשון והבולט בכרטיס צריך להיות הדרך שבה את הכי רוצה לקבל פניות. אצל רוב העסקים הקטנים בישראל זה WhatsApp, עם הודעה שכבר כתובה מראש.
3. מחירים, או לפחות טווח
השאלה הראשונה שמגיעה בהודעות היא כמעט תמיד "כמה זה עולה?". מחירון מלא הוא הכי טוב. אם המחיר משתנה, "החל מ-" מספיק כדי לסנן פניות שלא מתאימות.
4. מתי את זמינה
שעות פעילות, ואם אפשר, סימון "פתוח עכשיו". לקוח שרואה שאת פתוחה פונה מיד, ולקוח שרואה שסגור יודע מתי לחזור.
5. איך מגיעים
כתובת שפותחת ניווט בלחיצה, ומילה על חניה או קומה. זה פרט קטן שמונע טלפון אחד לפני כל תור ראשון.
6. הוכחה שאת טובה בזה
שתיים-שלוש המלצות אמיתיות, בשם הלקוח, וגלריה קטנה של עבודות. לא צריך עשרים תמונות; צריך שלוש טובות.
7. דרך לשמור אותך
כפתור "שמירה באנשי הקשר". מי שלא צריך אותך היום, יחפש אותך בעוד חודשיים, ועדיף שימצא אותך בטלפון ולא את המתחרה בגוגל.
כמה פרטים זה יותר מדי?
אם כל פרט עונה על שאלה שלקוחות באמת שואלים, זה לא יותר מדי. מה שלא עונה על שאלה, אפשר להוריד.
צריך לעדכן את הכרטיס כל הזמן?
רק כשמשהו משתנה: מחיר, שעות או כתובת. הקישור נשאר אותו קישור.